ענת קוסטיקה // אפריל 12, 2015

לפני כמה ימים, בארוחת שישי משפחתית, הופתעתי לשמוע את חמותי מספרת על הרצאה מרתקת שנכחה בה, שדיברה על פסיכולוגיה חיובית. במהלך ההרצאה ביקש המרצה מהצופים להעלות סביב שולחן האוכל סיפור מהיום שחלף ששימח אותם.

כך מצאנו את עצמנו, כל בני המשפחה, עוברים בסבב ומשתפים בסיפורים על חוויה משמחת מהשבוע החולף. האווירה הפכה במהרה לאופטימית ושמחה והפכה את הארוחה למיוחדת במינה. החוויה הזו הוכיחה לי שוב כמה השימוש בטכניקות של פסיכולוגיה חיובית הן משמעותיות, לא רק בארגונים.

אוסף של כוחות

רוב הזרמים בפסיכולוגיה מתמקדים בקשיים של האדם ומנסים לפתור אותם. הם מנסים לחקור כשלונות, לשאול מה היה לא בסדר ומה ניתן לתקן ולשפר. הנחת היסוד היא כי עיסוק בכשלים יוביל לצמיחה ולשיפור מתמיד. הבעיה היא שהתמקדות זו עלולה להעצים את תחושת הקושי ואת חרדת הביצוע עד כדי חסימה עצמית.

הפסיכולוגיה החיובית מנגד, מתמקדת בחוזקות של האדם ורואה את האדם כ"אוסף של כוחות חיוביים". היא מציעה להתמקד בהצלחות וללמוד מהן. המציאות מוכיחה כי כאשר מתמקדים בהצלחה ומדגישים את החיובי, המוטיבציה להצלחה ולהשקעה תהיה גבוהה יותר.

למשל, כשאני מלווה בארגונים עובדים שתפקידם מכירות, חלק מההדרכה כוללת האזנה לשיחת מכירה וניתוחה. הניתוח יכול להיות על שיחות שלא הניבו מכירה, מתוך הנחה שאם נלמד מה היו הטעויות בשיחה, נקדם את עצמנו למכירה בשיחה הבאה.

אבל הניתוח שאני בוחרת לעשות הוא דווקא להתמקד בדברים הטובים שהיו בשיחה ואיך אני לומדת וממנפת את זה לשיחות מכירה עתידיות שלי. אם העובדים שאני יושבת איתם להדרכה היו יודעים שכל פעם נשמע שיחות לא טובות וניתן עליהן פידבק שלילי, הייתי צריכה לעבוד קשה ולשווק את ההדרכה. לא כך, היום הם תמיד שמחים לשבת איתי ולנתח יחד שיחות. מבחינת העובדים, זאת הזדמנות גם לקבל פידבק חיובי, שכל כך חסר לצערי היום בלקסיקון העבודה.

משב רוח חיובי

שלא תבינו לא נכון, אני בעד ללמוד מכישלונות שכבר היו וקרו, כמו בכתבה שפרסמנו בעבר: "לטעות כהלכה". השאלה היא עד כמה אני משקיעה את האנרגיה והמשאבים בזה וכמה אני סוגרת את עצמי מלימוד גם מההצלחות שחוויתי ולא רק מהכישלונות.

למשל, לפני זמן מה פגשתי ארגון גדול אשר החליט על שינוי אסטרטגי מבורך ולמרות זאת לא הצליח להגיע לדרך המלך המיוחלת. בשלב זה נכנסתי לתמונה ולהפתעת המנהל לא התמקדתי בסיבות ובהסברים לכישלון בעבר.

השקעתי עבודה רבה בניסיון לשכנע אותו לחשוב על פתרונות עתידיים ו"להניח" למה שהיה בפעם הקודמת שנכשל. השיח החיובי והעתידי שנוצר בארגון להחדרת השינוי מחדש הוריד את התנגדות העובדים והיה להם למשב רוח מרענן, בו הם לא צריכים עוד לתת דין וחשבון על מה שהיה, אלא להתמקד במציאת פתרונות ליישום השינוי בעתיד. העצמה שלהם והשיח החיובי הובילו להטמעת השינוי בצורה מדהימה בארגון, תוך זמן קצר.

המחקרים בעד

שון אקור, פסיכולוג החוקר את הפסיכולוגיה החיובית, מצא במחקריו הרבים כי חשיבה חיובית בהווה מביאה את המוח למצב טוב יותר מאשר הוא במצב שלילי, ניטראלי או לחוץ. הוא גילה כי האינטילגנציה, היצירתיות ורמות האנרגיה עולות. במחקר שערך על הנושא הוא הגיע לשלושה ממצאים עסקיים המשתפרים בעקבות חשיבה חיובית והציג אותם בהרצאה שערך במסגרת טד.

הראשון הוא כי המוח יצרני יותר ב- 31%, השני הוא כי עובדים טובים יותר במכירות ב- 37% והשלישי הוא כי רופאים ב- 19% יותר מהירים ומדויקים בהגעה לאבחון.

שון אקור מצא כי אפשר לאמן את המוח להיות מסוגל להיות חיובי בתוך שתי דקות בלבד במשך 21 יום רצופים שלאחריהם דפוס החשיבה ישתנה ויתמקד בחיובי מעצמו. איך עושים את זה? בעזרת התרגילים הבאים:

הודיה – רישמו שלושה דברים חדשים שאתם מודים עליהם כל יום במשך 21 ימים ברציפות.

חוויה – כיתבו חוויה טובה אחת שעברתם ב-24 שעות האחרונות. הכתיבה מאפשרת למוח לחיות אותה מחדש.

עידוד האחר – כיתבו מייל חיובי אחד ביום למישהו אחר, בו תודו לו או תעודדו אותו על משהו שעשה. אלה הם תרגילים שאותם תוכלו לעשות בעצמכם כדי לשפר את הביצועים שלכם, אך ישנן גם דרכים לעשות זאת עם העובדים שלכם בארגון.

שאלו אותם שאלות חיוביות

במקום "איך זה קרה לעזאזל?" שאלו, "איך נפתור את הבעיה?", "מה אתה מתכוון לעשות בעניין?", "מה עוד אפשר לעשות?". השאלות האלו מתמקדות בפתרונות ולא בבעיה ומעודדות פעולה.

שבחו ועודדו אותם

שבחו את העובד על דברים חיוביים שהוא עושה ועל נקודות החוזק שלו וחזקו את היכולת שלו להתקדם ולהצליח.

העזו לחלום

במקום לדשדש בשוטף ובמשימות היומיומיות הקדישו באופן קבוע כמה דקות כדי לחלום ולבנות חזון עתידי. מנהל שיעז לחלום יוביל את הארגון להצלחה עליה חלם.

כוונו את העובד למימוש הפוטנציאל

שאלו את העובדים והבינו מה מלהיב אותם ומהן השאיפות שלהם וכך תוכלו לסייע להם לממש את הפוטנציאל שלהם בארגון, להיות נאמנים לו ולתרום לו בצורה משמעותית.

הכוח של המילים

הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת מאוד בשפה ובדרכי הביטוי שלנו, מה שהזכיר לי משל קצר מעורר חשיבה על מירוץ צפרדעים.

שלוש צפרדעים החלו מירוץ ביניהן של טיפוס על הר גבוה מאוד, בעוד אנשים רבים החלו לצפות בהן. האנשים לא האמינו שהצפרדעים יצליחו להתקדם למרחק רב כל כך והחלו להביע ספקנות: "אין טעם", הם אמרו, "איך הן יצליחו?", "אין להן סיכוי", "חבל על הזמן", ועוד ועוד.

הצפרדעים אכן החלו להאט את הקצב וניכר היה כי הן מתייאשות חוץ מאחת שהמשיכה במלוא המרץ. במאמץ עצום הגיעה לבסוף אותה צפרדע ליעד. הצפרדעים האחרות ניסו להבין איך עשתה זאת ולבסוף גילו את הסוד. הצפרדע הייתה פשוטו כמשמעו חירשת. היא לא הייתה עדה למילים השליליות ולכן גם לא מיהרה להתייאש.

בדיוק כמו במשל הצפרדעים גם בעולם העסקי עם מאמץ קטן מאוד מצדכם ואפס עלות תפעולית, ניתן לשפר את ביצועי הארגון ולהשפיע לטובה על העובדים. אז חישבו חיובי ואופטימי ותנו לזה צ'אנס- רק טוב יכול לצאת מזה.

בהצלחה!

מחפשים השראה מקצועית בנרות?

אל תעבדו קשה, תנו לה להגיע אליכם ישירות למייל. הירשמו לניוזלטר שלנו:

הירשמו לניוזלטר שלנו: